רכבת הרים ריגשית 

אנשים רבים (מבוגרים, מתבגרים וילדים), חווים את רגשותיהם באופן עוצמתי ומטלטל. התנהלותם בעולם דומה לרכבת הרים מהירה הנוסעת עם בלמים רופפים ובכל רגע נתון עלולה להתרחש תאונה. מדובר בעוצמות רגשיות אשר קשה להסתירן ולהתעלם מהן. החוויה המלווה את האדם וסביבתו היא של קושי בוויסות רגשי, התפרקות ועוצמות אשר קשה להכילן. לעיתים עוצמת הכעס גדולה עד כי קשה שלא להירתע, להביט בהשתאות, בחשש ולתהות ביחס לתגובה המוגזמת.

חלק בלתי נפרד מתכונות אנושיות הם רגשנות, רגישות, תסכול, כאב ומידי פעם התפרצות של כעס אשר לעיתים נראה לכאורה שיצא מכלל שליטה. אך ישנם אלה אשר מתאפיינים בעוצמות כעס המשאירות אותנו חסרי מילים, מבוהלים ומפוחדים. מדובר בעוצמות בהם עלינו לקחת "צעד אחורנית" על מנת לחזור לאיזון, להימנע מהחרפת המצב ולחזור לשליטה וחשיבה ביחס למשמעות התגובה.

ישנם כלים אשר עשויים לסייע "להחזיר את הרכבת למסלולה" התקין ולמתן את התגובות הקיצוניות (בעיקר אצל בני נוער וילדים):

• תיוג הרגשות – אנשים רבים מתקשים לתת שם לרגש אותו הם חווים. ברור להם שהם חווים משהו הגורם להצפת רגשות המביאה לתגובה קיצונית. אך הם חסרים את היכולת לתאר במילים מדויקות את תחושתם. אין זו משימה פשוטה, להגדיר רגשות מדויקים או קרובים לכך, בעיקר אצל מי שלא אמון על כך. מרביתנו יכולים ללמד ילד מה הרגשות שהוא חווה, אבל אנו מתקשים לעשות זאת עבור עצמנו. אנו נוטים לעשות הכללות מצומצמות בכל הנוגע לרגשות: "מעצבן", "מרגיז", "מחרפן" וכו'. לכן, כאשר מישהו מדייק ומזהה עבורך את הרגש והחוויה, התחושה היא שאתה פחות בודד ויותר ברור ומובן - דבר המביא עימו הקלה ויכולת להתייחס למשהו קונקרטי שהתרחש ולנסות לפתור את הסוגיה, רגשית או מעשית.


• להפוך את הרגשות למילים - לעיתים קרובות אנו נוטים להתנהג בכעס ולהאשים את האחר בכך, במקום פשוט לומר מה מציק. לא אחת נראה מבוגרים, כמו גם ילדים, אשר נתקפים בזעם, כעס, בכי, הסתגרות ועוד. התגובה של האחר להתנהגויות אלה היא בדרך כלל כעס נגדי, הימנעות וריחוק. התנהגותו של הכועס לא תמיד מובנת ולעיתים קרובות היא מאיימת וגורמת לחוסר אונים.
להבעת רגשות בדרכים שונות, יש תפקיד חשוב. כאשר אין מקום להבעת רגשות, אלא ביקורת בלבד, לומדים לכעוס ולהדחיק את רגשות. יש מקום לכל רגש שעולה, אין צורך להכחיש, לדכא או להתעלם ממנו. חשוב להשתמש ברגשות כמשהו מקדם ולא מעכב ועוצר.
לחוות רגשות ולתת להן מילים, היא חוויה בריאה, מתגמלת ומקרבת. בעוד לחוות רגשות באמצעות מעשים הכוללים תוקפנות ישירה או עקיפה – מרחיקה ומתסכלת הן את האדם והן את סביבתו הקרובה. כשאנו למדים עבור עצמנו או מלמדים את סביבתנו (כולל ילדים), לתמלל את הרגשות, אנו למדים ומלמדים שפה חדשה שבה אפשר להביע במילים רגשות במקום במעשים תוקפניים. 


• לדעת לקשר את הרגשות ל"כאן ועכשיו" במקום לעשות השלכות ממצבים אחרים למצב הנוכחי – עלינו לשאול את עצמנו או את האחר למה דווקא ברגע נתון זה, חווים רגשות ספציפיים. האם זה באמת שייך לסיטואציה הנוכחית או ש"משאילים" אותה ממצבים אחרים? הבנה זו מסייעת ומעודדת לקשור בין אירועים לרגשות, להרגיש פחות בלתי צפוי ומבהיל - את עצמך ואת האחרים.


• תן תוקף ואמת את הרגש - פעמים רבות אנו מנסים לומר ולספר לאחרים מה הם מרגישים: "אל תדאג, אתה בסדר, אתה לא ממש חרד ואין לך סיבה לחרדה...", "אין לך סיבה אמיתית להיות מתוסכל...", "יהיה בסדר..." ועוד. דרך הרגעה זו איננה מסייעת אלא עשויה להיות מתסכלת עוד יותר. זהו נסיון לא מוצלח לשנות את רגשותיו של האחר. האם אי פעם מישהו אמר לך להפסיק לדאוג או לכעוס בעיצומו של כעס ודאגה והדבר סייע לך? לרוב, הרגעה כזו מובילה להעצמת הרגשות ולתחושה שהוא לא מובן לאחרים. במקום זאת, אפשר לנסות ולומר "אני יכול להבין למה אתה מתוסכל", או "אני יכול להבין מה גורם לך לפחד ממצב זה, כולנו נבהלים לפעמים". כלומר, אתה רואה את הרגשות של האחר ומבין את החוויה הרגשית שלו. באורח פלא, לעיתים קרובות מתן תוקף לרגשותיו של האחר, מעודד להמשך ביטוי מילולי של הרגשות.


• השתהה עם האחר במקום הרגשי בו הוא נמצא - כשמישהו בסביבתך נמצא במצב רגשי סוער, לפעמים עוזר להימצא איתו בשקט ולא לנסות להרגיע. פעמים רבות אנשים נבהלים מאוד מפרץ הרגשות ומתחושת איבוד השליטה. מכאן הצורך בשקט ובעיכוב התגובה. אין מדובר בשקט של אדישות וחוסר איכפתיות, אלא שקט פעיל בו הוא מרגיש אותך חש את המצוקה שלו. כאשר גם אנו מצטרפים לסערת הרגשות של האחר, התחושה היא של אובדן יציבות מסוג כלשהו, איבוד הגבול בין "אני" לאחר. אדם בסערת רגשות זקוק למישהו ש"יחזיק" עבורו את האפשרות שאחרי שהסערה תחלוף, תגיע רגיעה. תגובת הכלה ושקט מסייעת להרגיע את הבהלה הרגשית. אין צורך לנסות לשנות את רגשותיו או לנחם ולתקן את הכעס והתסכול, אלא פשוט להיות שם ולנסות לספק עוגן להאחז בו, ובבוא העת לדבר כדי להבין ולשנות.
על מנת לסייע לאחר למצוא מילים לרגשות במקום מעשים לרגשות, יש להתמיד בדרך זו, עד שהדברים יופנמו ויהפכו לסוג של שפה חדשה.


• פתרון בעיות - הכוונה איננה שאתה פותר עבור האחר את בעיותיו, אלא שאתה לוקח חלק בנסיון לפתרון הבעיות. כאשר מישהו לחוץ, כועס ומתוסכל, הוא מתקשה למצוא פתרונות יעילים להתמודדות. לכן, חשוב לסייע בידם בחיפוש אחר פתרון יעיל ויצירתי. כאשר אנו פותרים עבור האחר את הבעיות ומיעצים לו מה לעשות, איננו מלמדים אותו להתמודד עם קונפליקטים.
מיומנות קבלת החלטות היא אחת המיומנויות החשובות ביותר המסייעות לשליטה במצבים שונים. במקרים בהם האדם איננו יכול לייצר פתרונות משל עצמו, ניתן לסייע לו באמצעות העלאת אפשרויות שונות ובדיקה מה מבחינתו האפשרות המועילה והיעילה ביותר. חשוב לגרום לאדם להיות פעיל ולקחת אחריות על ההחלטות של עצמו, דבר המסייע בתחושת השליטה על מצבי חיים שונים.


• קירבה – באופן לא מפתיע מצבים מטלטלים רגשית עשויים להיות רגעים מכוננים של קרבה. התפרצויות רגשיות חושפות את האדם ברגעיו החשופים ביותר. נוכחותך ברגעים אלה, המקום בו אתה מאפשר לאחר לחלוק, להרגע ולמצוא יחד עימו פתרונות יעילים – אלה רגעי קירבה משמעותיים ובוני אמון. 

ככל שהדבר יראה פרדוקסלי, דווקא במצבים של סערות רגשויות, ניתן להפיק את המיטב. מדובר בהזדמנויות המאפשרות ללמוד ערכה של הכלה, קרבה ובטחון בקשר.